ללמוד

אני לומד בבית שלי כל מיני מקצועות לדוגמה: חשבון, עברית, גאוגרפיה, היסטוריה, מדעים ועוד. 

אבל הם שונים מלימודים בבית הספר לדוגמה: שיעור החשבון אצלי באתר שקוראים לו IXL, והוא נורא מגניב! (גם אני מלמד בו את האחים שלי),יש בו כל מיני שיעורים והם כיפים נורא, וגם יש את העברית שאני לומד בעיקר מספרים (אבל יש גם חוברת). יש לי גם שיעור מדעים שבו אנחנו עושים כל מיני דברים גם ניסוים וגם עוד דברים, לדוגמה, בניסוים עשינו ניסוי הר געש, ניסוי של טיל ועוד, ובגאוגרפיה עשינו בינתיים שני דברים אחד מהם היה לקחת מגנטי ארצות ולהפוך אותם לשים עליהם מגנטים אחרים ואז להפוך כל אחד בתורו ומי שבחר כל ארץ מספר כל מיני דברים עליה, והשני שאותו ניסינו היום היה לבחור ארץ ולהכין דגם של מבנה מפורסם ממנה, אנחנו עשינו היום את מצרים(התמונות הן של סרקופג ופירמידה שעשיתי). ויש עוד הרבה שיעורים שאנחנו עושים אבל זהו לבינתיים. 

טוב זה הכול,

הננסטר

יום רביעי של כיף

שוב שלום מהננסטר, אתמול היה לי יום מעולה. בהתחלה, בבוקר, הלכתי לחוג די אנד די (מבוכים ודרקונים) והיה לי שם ממש כיף. הייתה באיזשהו שלב חידה שהלכה ככה "שישה פנים לנו, ללא שיער ופה, ו- 21 עיניים, שלא רואות" (או משהו כזה) והיינו אמורים לפתור אותה כדי להתקדם. אחרי זה המדריך שלנו אמר מה יש בחדר: פסל גדול שמושיט יד ומחזיק את התקרה עם היד השנייה ו-4 כלובים שבכל אחד מהם יש משהו, בראשון פסל עכביש, בשני מדליה עם 10 גמדים עליה, בשלישי שק קוביות וברביעי משקפיים שבורים. אני הייתי בטוח שהחידה קשורה למשהו בחדר ואז גיליתי! כשהגיע תורי אמרתי את התשובה "קובייה" ולקחתי את שק הקוביות. אחרי כמה זמן ילדים מהקבוצה שלי לקחו את הדברים האחרים מהכלובים ובכך הפעילו 3 מלכודות חצים. מאחת מהן חמקתי, השתיים האחרות פגעו בי, ונפלתי כמעט מת. היה לי מזל שלפני זה שמתי את שק הקוביות ביד של הפסל, פתאום נכנס לחדר מישהו מהקבוצה שלי והשקה אותי בשני בקבוקוני השיקוי שהופיעו במקום הקוביות. אחרי זה קמתי וחזרתי לחיים, ואז כעבור כמה זמן החוג נגמר.

אבא שלי בא לאסוף אותי ואחרי שהחזרנו חברה שלי לבית שלה, שנינו נסענו לאבו חסן שביפו (עשינו את זה בגלל שאבא נוסע לחו"ל) אכלנו, נהנינו, וכשאבא קם לשלם, אני שנייה קמתי אליו וכשחזרנו לשולחן אתם יודעים מה ראינו? שפינו לנו את כל האוכל! אז חזרנו הביתה.

אחרי שקצת הייתי בבית הלכתי לחבר, שיחקנו מלא בלגו גם עם אחיו הקטן, ונורא נהנינו. בסוף חזרתי הביתה ועד לארוחת הערב למדתי חשבון באנגלית, וגם לימדתי את האחים שלי, והם נורא נהנו - אפילו אחרי האוכל אחותי ביקשה שאני אעשה לה עוד שיעור.

טוב זה הכול,

הננסטר

שומרי הגן

היום בחוג שלי ביער שנקרא "שומרי הגן" היה מפגש תחנות. זה אומר שהמדריכים מעבירים כל מיני פעילויות כיפיות. לדוגמה, הפעילויות שהיו היום הן: הטלת חנית, חץ וקשת, סיפור סיפורים (שהמדריך של הקבוצה שלי עושה), הכנת כפיות (שהמדריכה של הקבוצה שלי עושה), בישול, ציורי פנים ועוד. בהתחלה לא ידעתי לאן ללכת אז קצת שוטטתי, בסוף החלטתי ללכת להטיל חנית. שני ילדים עזרו למדריך, וכשהגיע תורי להטיל את החנית כמעט פגעתי במטרה, הם המליצו לי לחפש מקל גדול שיתאים לפי דעתי להיות חנית בשבילי ולהתחיל לגלף אותו לחנית. אני לא רציתי אז המשכתי לשוטט, בזמן ששוטטתי אחותי רצה אליי והראתה לי את הציורים שצירו לה על היד ובגלל זה החלטתי ללכת לתחנת ציורי פנים. היה קצת תור אבל חיכיתי בסבלנות, ועד שהגיע תורי התלבטתי מה לבקש שיצירו עלי: יגואר שחור, הארי פוטר או אינדיאני. קצת לפני תורי אמרו שהשחור קצת שורף אז החלטתי לוותר על היגואר השחור, כשהגיע תורי אמרתי שאני מתלבט אבל בסוף החלטתי על הארי פוטר היא ציירה לי את הצלקת (שעדיין עליי). בזמן שחיכיתי אמא שלי התחילה לאפר את אחותי לטיגריסית.
אחרי האיפור חזרתי לשוטט, ואחרי כמה דקות החלטתי ללכת לתחנת חץ וקשת. גם פה היה תור אבל קצר, וכשהגיע תורי אני יריתי כמה חצים וזה היה מאוד כיף! פתאום כשגמרתי רץ חבר שלי ואמר לי שמצאו נחש מת!
מיד רצתי לראות והמדריכים גילו לנו שזה היה צפע ולימדו אותנו עליו, לדוגמה איך מזהים צפע ומה לעשות אם במקרה נתקלנו באחד - בעיקר הולכים לאט אחורה ללא שום תנועה פתאומית. ואז כשהתחלנו להתפזר, אחותי התחילה לרדוף אחרי ונהמה כמו טיגריסית אמיתית ואני ברחתי. בזמן שברחתי ראיתי כמה חברים וצעקתי להם שיברחו כי טיגריס רודף אחרי! בסוף עצרנו ואמרתי לאחותי די ואז נשאר ממש עוד קצת עד לסוף הפעילות אז הלכתי לתחנת הסיפורים סיפרו סיפור על ליבו של העץ וכשהוא נגמר אז כולם התכנסו למעגל גדול ואנחנו הלכנו לשיעור כינור של אחותי.

טוב זה הכול,
הננסטר

חיות המחמד

שוב שלום מהננסטר, היום הפוסט שלי יעסוק בחיות המחמד של המשפחה שלנו:

החתול: כשהייתי בן שנתיים וחצי (פחות או יותר) רציתי חתול, אבל לא רציתי סתם חתול רציתי חתול אפור עם עיניים ירוקות. אמא ואבא ואני חיפשנו אבל לא מצאנו... עד שיום אחד מצאנו חתול בדיוק כמו שרציתי! הוא היה גור פחדן, אבל במהלך השנים, הוא התרגל אלינו וקצת פחות פחד מכולם, אומנם הוא עדיין מתחבא מתחת למיטה (המון פעמים...), והוא עדיין בורח מאנשים שהוא עוד לא מכיר, אבל מאיתנו הוא לא בורח, והיום כשפינקתי אותו בליטופים, אז הוא נתן לי את ההשראה לפוסט הזה. זה הסיפור המאוד מקוצר על החתול גרין.

הדג: חודשיים אחרי שאנחנו עברנו לרחובות, אז רצינו (אני והאחים שלי) דג זהב, אמא הסכימה, אבא הסכים, אז בערב ראש השנה חזרנו מהסידורים, עם דג זהב, בהתחלה אני ואחותי האכלנו אותו בתורות, ואז אני לא זוכר איך זה קרה אבל הפסקנו לתת תשומת לב לדג, ורק אימא טיפלה בו. ואז בסביבות סוכות, שנה אחרי (שזה תוחלת חיים מרשימה לדג זהב), כשאני ואחותי ששחקנו במחשב שמתי לב שהדג צף באקווריום ולא זז, מיד רצתי לקרוא לאימא, היא ניסתה לטפל בו אבל הוא מת.

וזה הסיפור המקוצר מאוד והעצוב של הדג ליאור.

האוגרים: לכבוד יום הולדת תשע שלי, אני רציתי תוכי (יסופר בהמשך סיפורו) ואחותי אוגרים סיביריים. בדרך לקנות לי תוכי, עצרנו בחנות חיות ודניאל בחרה שני אוגרים- אחד חום ששמו עידו ואחד לבקן ששמו שלג. דניאל ואמא טיפלו בהם ממש יפה, עד שערב אחד שמענו ציוצים מוזרים בוקעים מהכלוב ראינו את שלג מתקיף את עידו! זה המשיך ככה, עד שיום אחד כשאחי הכניס אצבע לכלוב והוא ננשך על ידי שלג, עברו כמה שבועות שבהם שלג נשך אותי שלוש פעמיים, ואז אחותי החליפה אותו באוגר חמוד ששמו ג'ינג'ר, עברו כמה חודשים ואז כשאמא הכינה ארוחת ערב בן גילה שג'ינג'ר מת. כעבור כמה שבועות עידו מת גם מבדידות, ובזאת תם עידן האוגרים.
וזה הסיפור המקוצר והטרגי של האוגרים עידו, שלג וג'ינג'ר.


התוכית: כשנסענו לבחור לי תוכי ליום הולדת 9, היו הרבה תוכים אצל מגדל התוכים, אבל אני רציתי תוכי צהוב (כנראה שיש לי קטע עם להחליט מה יהיה הצבע של חיית המחמד שלי עוד לפני שבחרתי אותה), היו שלושה לבחור מהם. בחרתי את זה שהכי מצא חן בעיני. הוא התגלה כמתוק ומקסים. כעבור כמה חודשים הופיעה בכלוב פתאום ביצה (לא מופרית), זה היה מאוד מפתיע (!) כך גילינו שהיא בעצם תוכית. ומיד שינינו לה את השם מאלברט לאלברטה. כל פעם שאנחנו  חוזרים הביתה היא מצייצת לנו כל כך חזק ולא מפסיקה עד שאנחנו מתקרבים אליה ומוציאים אותה, והיא אוהבת את כולם אבל הכי רגועה אצלי ואצל אבא.  היא כל הזמן קוראת לאבא אז הכרזתי שהיא בטח מאוהבת בו! בימים שהיא מטילה ודוגרת על הביצים היא מתנהגת בצורה תוקפנית, כי היא מגנה על הביצים אבל כשאין לה ביצים היא מתנהגת ממש מקסים.  וזה הסיפור המקוצר מאוד והשמח ביותר של התוכית אלברטה.

טוב זה הכול
הננסטר