אתמול כל המשפחה (אני, אחותי, אחי, אבא, ואמא) נסעה לסבא וסבתא, שם גם הייתה דודה שלנו.
אחרי הארוחה (שבה הוגשה פיצה - המאכל האהוב עלי!) אחותי סיפרה לנו קצת על הכינור ואז ניגנה לנו שיר קצר, היא מאוד התביישה אבל ניגנה מצוין. אחריה הגיע תורי ואני ניגנתי ארבע שירים, קצת קצרים, כי אני עדיין לא יודע כל כך לנגן, ואלה השירים:
דודה שירה (מפתח פה 4/4)
פהה, רהה, פה, פה רהה.
שיר האופים (מפתח פה, 4/4)
מיי, רהה, דוו, מיי, רהה, דוו, דו, דו, דו, דו, רה, רה, רה, רה, מיי, רהה, דוו.
עליות וירידות (מפתח פה 4/4)
דו, דו, רה, רה, מי, מי, פהה, מי, מי, רה, רה, דו, דו, דוו, דוו, רהה, מי, מי, פהה, מי, מי, רהה, דו, דו, דוו.
שיר עליז (מפתח פה 4/4)
מי, רה, דו, רה, מי, מי,מיי, רה, רה, רהה, מי, מי, מיי, מי, רה, דו, רה, רה, רה, מי, רה, דוו.
אלה המנגינות שאני ניגנתי, ואני נורא נהנה לנגן אותן. על שתי הראשונות, המורה כתב לי מצוין, מסתבר שבקונסרבטוריון יש ציונים. שאלתי את המורה בשביל מה צריך ציונים והוא ענה: "כי זה בית ספר לנגינה". אני חושב שזה מוזר ונחמד כאחד, לא הייתי רוצה שכל החיים שלי יהיו עם ציונים, כי לא צריך אותם בעצם. אני לא אוהב שמחלקים לי ציונים בהתנהגות או על דברים כאלה. הייתי רוצה שאנשים ידברו ולא יחלקו ציונים, כי זה נעים יותר.
טוב זה הכול,
הננסטר
דודה שירה (מפתח פה 4/4)
פהה, רהה, פה, פה רהה.
שיר האופים (מפתח פה, 4/4)
מיי, רהה, דוו, מיי, רהה, דוו, דו, דו, דו, דו, רה, רה, רה, רה, מיי, רהה, דוו.
עליות וירידות (מפתח פה 4/4)
דו, דו, רה, רה, מי, מי, פהה, מי, מי, רה, רה, דו, דו, דוו, דוו, רהה, מי, מי, פהה, מי, מי, רהה, דו, דו, דוו.
שיר עליז (מפתח פה 4/4)
מי, רה, דו, רה, מי, מי,מיי, רה, רה, רהה, מי, מי, מיי, מי, רה, דו, רה, רה, רה, מי, רה, דוו.
אלה המנגינות שאני ניגנתי, ואני נורא נהנה לנגן אותן. על שתי הראשונות, המורה כתב לי מצוין, מסתבר שבקונסרבטוריון יש ציונים. שאלתי את המורה בשביל מה צריך ציונים והוא ענה: "כי זה בית ספר לנגינה". אני חושב שזה מוזר ונחמד כאחד, לא הייתי רוצה שכל החיים שלי יהיו עם ציונים, כי לא צריך אותם בעצם. אני לא אוהב שמחלקים לי ציונים בהתנהגות או על דברים כאלה. הייתי רוצה שאנשים ידברו ולא יחלקו ציונים, כי זה נעים יותר.
טוב זה הכול,
הננסטר
אני הייתי אחד מהקהל בקונצרט, ומעידה כי ניגנת נהדר וכך גם דניאל. לא אחלק ציונים, רק אשבח אתכם מאד על ההתקדמות הרבה בזמן כל כך קצר.
השבמחקהי ננסטר,
השבמחקאני מאד שמח לשמוע שאתה אוהב לנגן. פעם הבאה שאבוא אז אולי תנגן לי (אם זה לא יהיה מאוחר מדי בלילה)
אני לא מסכים איתך לגבי ציונים. אני חושב שהם יכולים מאד לעזור לך בחיים. אין שום סיבה לפחד מהם או להרגיש לא נעים איתם. אתה רוצה שאנשים ידברו כי זה יותר נעים- זה נהדר, אבל מה אם הם אומרים לך דברים שלא נעים לשמוע? בקיצור, ציון זאת לא הבעיה, הבעיה היא איך אתה מתייחס אליהם. זה תלוי בך. (אגב, "מצויין" זה לא ציון- זאת הערכה של הנגינה שלך).
אבל למה צריך את הציון? ציון הוא רק דרך להעביר מידע בצורה יותר מרוכזת. כמו מילת קוד. במקום לומר "אתה יודע את מרבית התווים שלמדנו" אפשר לומר שעל הביצוע הזה קיבלת ציון "8". לפעמים נותנים גם ציון וגם הערכה (משוב) מילולי, וביחד הם נותנים תמונה מלאה יותר של ההתקדמות של התלמיד. זה עוזר לך (התלמיד) להבין מהר איפה אתה עומד, ובכך עוזר לך לדעת במה וכמה עליך להשקיע. זה גם עוזר למורה (שיש לו הרבה תלמידים) בלקבל תחושה לגבי ההתקדמות של כל התלמידים בכיתה בבת אחת- דבר שקשה לעשות במילים. כמובן, שזה הכל תלוי נסיבות. אם אתה מעדיף שהמורה לא ייתן לך ציון, אז פשוט תבקש ממנו ואולי הוא יסכים.
בכל מקרה, המשך לימודים מהנה!